איגוד העיתונאים הארצי (בסקטור האקדמי)

איגוד העיתונאים הארצי הוקם במטרה לחזק את מעמדם של העיתונאים בישראל וכן לשמור על מפת התקשורת הישראלית כתקשורת מאוזנת, שקופה ואיכותית. האיזון בין כתיבה שלילית לחיובית הינו עדין ביותר, ולא אחת אנו כציבור צרכני התקשורת נדרשים להבין אלו אינטרסים גלויים או חבויים עומדים מאחורי כתבה כזו או אחרת, מיהו הכותב או התחקירן ומה האג'נדה העיתונאית שלו, מיהו המו"ל או בעל הבית של כלי המדיה שעל פיו ישק דבר, בין אם מדובר בעיתון, תחנת טלוויזיה, אתר אינטרנט, בלוג או כל מדיה תקשורתית – אונליין או מסורתית, דרכה אנו צורכים את המידע תקשורתי. אל מול דעתם של נביאי הזעם מתחום התקשורת, לפיה העיתונות המודפסת מתה, מעמדו של העיתונאי נשחק וכיוצא באלו, עומד איגוד העיתונאים הארצי בצורה איתנה ונחרצת – העיתונות לא מתה. להיפך – היא חיה, נושמת ובועטת יותר מאי פעם. עיתונות בעידן המודרני היא מקצוע שפתוח כמעט לכולם, בהנחה שהעוסקים בו יצליחו לעניין את צרכני המידע. אם בעבר רק יחידי סגולה יכלו להשמיע את דעתם – לכתוב כתבה, לערוך תחקיר או לפרסם עמדה או דעה, הרי שהיום בעידן הפייסבוק, הטוויטר, האינסטרגם ועוד, אם דבריך מעניינים, בעלי תוכן משמעות׳ וכתובים היטב, כל אחד יכול לפרסם וכפועל יוצא – גם להתפרסם. איגוד העיתונאים הארצי מגן על חבריו העיתונאים, אבל גם ובעיקר – על העיתונות עצמה. חובתנו כשליחי ציבור לשמור על תקשורת מקצועית ואתית. אין צורך להכביר במילים על עוצמתה של התקשורת, שכפי שהיא יכולה להמליך מלכים, כך ביכולתה להביא לתוצאות הרסניות – אם במישור הכלכלי, הפוליטי, המשפטי ואף בחיי אדם. חברי האיגוד העומדים בקריטריונים שנקבעו בתקנון, רשאים לשאת תעודת עיתונאי (PRESS CARD) מטעם האיגוד. לתעודת העיתונאי כח ויוקרה, ועל כן חשוב כ׳ רק הראויים לתעודה זו יקבלו אותה. איגוד העיתונאים הארצי מקיים פאנלים וכנסים מקצועיים בנושאי עיתונות ותקשורת, מפיק דיאלוגים ורב – שיח מתועדים בין מגזרים שונים ומעניק פרסי מפעל חיים לאישי ציבור ראויים בתחומם בהתאם להחלטות ועד ההנהלה של האיגוד. נשיא האיגוד הוא ד"ר דן שמיר, עו״ד. בנוסף, מכהנים באיגוד שבעה חברי הנהלה המתכנסים אחת לחודש ומתווים את דרך פעולתו של האיגוד, הן במישור הציבורי והן כלפי חבריו. באיגוד העיתונאים הארצי מספר חטיבות, ביניהן חטיבת העיתונות בשפה הרוסית, בשפה הערבית, במגזר חרדי, חטיבת הצעירים, קשרי חוץ, הסברה בינלאומית (לרבות נציגות באיגוד העיתונאים הבינלאומי בארה״ב), כתבי תחבורה, כתבי שטח, צלמים ועוד. בין פעילותיו הבולטות של איגוד העיתונאים הארצי, ניתן למצוא את פיתוח הקוד האתי העיתונאי, קוד שאנו מאמינים שבעתיד יושרש ויחייב כל עיתונאי / מפרסם / כותב דעה. בעידן בו כולנו מבינים כי הכח האמיתי הוא בלהב העט ובמקשי המקלדת, אנו חייבים לדעת לרסן כח זה ולהשתמש בו בתבונה ובאחריות, תוך שמירה על חופש הביטוי כערך חוקתי עליון. איגוד העיתונאים הארצי פועל לשם הצבת ההשכלה התקשורתית של ישראל בדירוג מהגבוהים בעולם. לאיגוד זיקה פעילה בלימודי התקשורת והעיתונות באקדמיות ישראליות.

"אני רואה בעיתונות מקצוע רם, בעל השפעה מיוחדת על רוח העם והמוסר שלו. רוצה אני למשוך צעירים בעלי אופי והשכלה למקצוע זה, ולתת אפשרות לעיתונאים להשתלם. מטרתי העיקרית היא טובת הציבור".

 

ג'וזף פוליצר

בנאומו בטקס הקמת בית הספר לתקשורת באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, 1904.

"גודלה של תעודת עיתונאי כגודל כרטיס אשראי, אך לכרטיס אשראי יש מגבלות בסכום כסף. לעומת זאת, תעודת העיתונאי מעניקה חופש אשראי שאינו מוגבל ביצירה, בכפןף לשמירה על כללי האתיקה העיתונאית וכללי האצבע המנחים אותה".

תעודת רישום עמותה

מאמרים חדשות וגילוי דעת

פגישה עם הנהלת איגוד העיתונאים באוקראינה

בזמן ביקור פרטי באוקראינה, חבר הנהלת איגוד העיתונאים הארצי (ע"ר), מר רוסטיסלב גולצמן, נפגש עם יו"ר סניף מחוז לְבוֹב של איגוד העיתונאים האוקראיני, מר יַרוֹסְלָב קְלִימוֹבִיץ'. הפגישה התקיימה ברוח טובה לשני הצדדים. בפגישה הועלו נושאים שונים שעל הפרק הנוגעים לאינטרסים משותפים של שני האיגודים, בין היתר נושא חופש הביטוי והעיתונות באוקראינה וישראל, מקומה של העיתונות בזמן מלחמה (הן בנוגע למצב האוקראיני, והן בישראל) והיחס בין תעמולה לעיתונות. בזמן הפגישה מר רוסטיסלב גולצמן העניק לעמיתיו האוקראינים תעודת הוקרה מטעם איגוד העיתונאים הארצי (ע"ר). מר ירוסלב קלימוביץ' הבטיח שיעביר את פרטי הפגישה להנהלת האיגוד בקייב וכך גם שהנהלת האיגוד האוקראיני תעביר מכתב אל הנהלת האיגוד הישראלי בנוגע לנקודת מבטם בהקשר לשיתוף הפעולה רחוק-הטווח בין שני האיגודים. התמונות באדיבות אָנְדְרִיְי בוֹלְקוּן, סגן יו"ר סניף מחוז לבוב של איגוד העיתונאים האוקראיני. Meeting with the National Association of Ukrainian Journalists During a private visit to Ukraine, a member of the Israeli Press Association board, Mr. Rostislav Goltsman, met with the president of the Lviv Oblast branch of the National Association of Ukrainian Journalists, Mr. Yaroslav Klymovych. The meeting was held in good-spirit for both parties. In the meeting several current issues were laid on the desk concerning both parties’ interests, such as the subjects of freedom of speech and journalism in Ukraine and Israel, the place of journalism during war (concerning the current situation in Ukraine and to the situation in Israel), and the relationship between propaganda and journalism. During the meeting, Mr. Rostislav Goltsman has presented his counterparts with a certificate of appreciation on behalf of the Israeli Press Association. Mr. Yaroslav Klymovych has promised to deliver the information of the content of...

אמצעי התקשורת ודימויים

אמצעי התקשורת ודימויים בעידן המודרני בחברה הדמוקרטית החופשית, רבה השפעתם של כלי התקשורת על תפישות חברתיות ודימויים של אנשי הציבור, רעיונות ומעשים ברמה הקהילתית והארצית, שכן על פי רוב אין הציבור נמצא במצב של חשיפה והתנסות אישי עם נשואי הדימוי. כלי התקשורת, אף כי בדרך כלל אינם מסוגלים להחליט עבור רוב הציבור מה לחשוב, בהחלט קובעים עבורו מה לחשוב. באמצעי התקשורת קיימות מגמות ונעשים ניסיונות להשפיע, לשכנע ולשנות אך מעל ומעבר לכך הם מהווים גורם עיקרי בהעלאת נושאים סוגיות רעיונות ואנשים על סדר היום הציבורי. באמצעות הבלטה והדגשה, הקצאת שטח בעיתון וזמן שידור ברדיו ובטלוויזיה קובעים אמצעי התקשורת את חשיבותם של נושאים, אירועים, רעיונות ואישים .אירוע בלתי מדווח, זה אירוע בלתי חשוב, אדם הזוכה לסיקור מקיף הוא איש חשוב. עשרות מחקרים ב- 15 השנים האחרונות הראו, כי זו הדינמיקה המכתיבה לא רק מה יכלול במכלול הדימוי, אלא היכן תמוקם בהתייחסות ביחס למוקד ולפריפריה של הדימוי. במערכת דמוקרטית צרכנות תקשורת נאורה מחייבת ידע והכרה של מנגנוני תקשורת נאורה מחייבת ידע והכרה של מנגנוני ותהליכי תקשורת המונית. הזכות לדעת ולדווח והחופש להפיץ מידע (בגבולות החוק והטעם הטוב) יוצרים שוק הומה ותוסס של מידע. מידע זה "ילך לאיבוד" עבור מי שאינו מכיר את כללי המשחק ואינו מודע לחוקיו הכתובים והסמויים. מודל הראי של תקשורת ההמונים ממחיש את הדינמיקה של השוק הזה. על פי דגם ההתייחסות הזה, משולים כלי התקשורת לראי המשקף את המציאות שלעומתם הוא מוצב. חשוב לזכור, כי ראי זה משקף רק חלק מהמציאות – הוא אינו משקף למשל, את העומדים מאחורי הראי. כללי הפיסיקה שולטים בעולמנו פועלים גם לגבי הראי שבמשל. לפיכך היות שזווית פגיעת קרני האור שווה לזווית החזרתן, הרי שזווית עמידתנו בפני אותו ראי תכתיב את אשר נראה...

הנהלת איגוד העיתונאים בסכנין

הנהלת איגוד העיתונאים בסכנין – חברי הנהלת איגוד העיתונאים התארחו אצל ראש עיריית סכנין, מר מאזן גנאים בביקור ראשון. בין הנושאים שנדונו – יחס התקשורת לערביי ישראל, מעמדו של העיתונאי הערבי, והספורט כמקרב בין העמים. נראה שהמסר העיקרי שיצא מהביקור הוא כי "דו קיום" הוא מושג ערכאי ומיושן, שיש להחליפו ב"קיום רב תרבותי".   יש עוד הרבה עבודה… הנהלת איגוד העיתונאים בסכנין הנהלת איגוד העיתונאים בסכנין הנהלת איגוד העיתונאים בסכנין הנהלת איגוד העיתונאים בסכנין הנהלת איגוד העיתונאים בסכנין הנהלת איגוד העיתונאים בסכנין הנהלת איגוד העיתונאים בסכנין הנהלת איגוד העיתונאים בסכנין הנהלת איגוד העיתונאים...

יחסים שבין הסקרים ודעות הציבור

היפוך היוצרות ביחסים שבין הסקרים ודעות הציבור מאת: ד"ר דניאל גלילי, מרצה למדעי המדינה במכון לחקר התקשורת והעיתונות בישראל. במקום שדעות האזרחים ישפיעו על הסקרים, בבחירות 2015 הסקרים השפיעו על דעות האזרחים. יחסים שבין הסקרים ודעות הציבור בעיה ידועה הנפוצה במחנה הימין והשמאל בישראל היא שהקולות של שתי המחנות הללו התפצלו בין מפלגות שונות באותם מחנות. מקורה של תופעה זו היא רצון של מצביעים מאותם מחנות לתת את קולם למפלגות אשר הם מרגישים שמבטאות יותר טוב את האידיאולוגיה של אותו מחנה אידיאולוגי. כך לדוגמה, במחנה השמאל יש את מפלגת מרצ והיו "התנועה" וקדימה, ובמחנה הימין יש את הבית היהודי, ישראל ביתנו, "כולנו", "יחד" וש"ס. בבחירות האלו מחנה השמאל ניסה להתאחד מאחורי מועמד אחד במטרה להיות המפלגה הגדולה ביותר ולהחליף את השלטון. זה התחיל באיחוד בין העבודה לתנועה שיצר את המחנה הציוני והמשיך בקמפיין אגרסיבי של סיסמאות שנלקחו הישר ממפלגות המרכז כגון: "חייבים לשנות" ו-"משנים עכשיו". שתי פעולות אילו דחפו הרבה מצביעי שמאל להתאחד מאחורי מועמד אחד מכיוון שהם ראו סיכוי לצבור כוח מספיק גדול כדי לחזור לעמוד בראשות המדינה. כתוצאה מכך, סקרים אשר בחנו לאיזו מפלגה יש כוונה לאנשים להצביע הראו כי מפלגת העבודה עקפה את הליכוד בסקרים, תופעה אשר לא הייתה קיימת במערכת הפוליטית בישראל מאז בחירות 1999. וזאת מכיוון כי מחנה השמאל הצליח בהדרגה לאחד את רוב מצביעי השמאל סביב מפלגה אחת בעוד שמחנה הימין נשאר מפוצל בין מפלגות שונות. כתגובה לכך, מפלגת הליכוד, הנחשבת כמיועדת לעמוד בראש המדינה מטעם מחנה הימין, החלה בקמפיין אגרסיבי אל מצביעי הימין להתאחד סביב נתניהו. זה התחיל עם הסיסמה "זה או אנחנו או הם" והמשיך בימים האחרונים של הבחירות במסרוני בהלה למצביעי הימין המזהירים כי הימין לא צפוי להרכיב את הממשלה...

שיקול דעתו של עורך לילה

שיקול דעתו של עורך לילה – על עורך הלילה בעיתון מוטלת האחריות למופיע בעמודי החדשות. מדי לילה, במשמרתו של עורך הלילה, חולפות מול עיניו על גבי צג המחשב בין שלושת אלפים לחמשת אלפים ידיעות. תפקידו לסננן בשניות ולבחור את הידיעות שייכללו בעמודי החדשות למחרת ואת אלה שיימחקו ולא יראו אור לעולם. שיקול דעתו של עורך לילה המדדים המנחים את עורך הלילה הם: הידיעה היא מעניינו הברור של הציבור. הידיעה מושכת את עיני הקורא בעוצמת המסר והכותרת. יש בידיעה משום העניין להמשיך ולקרוא. פתיחת הידיעה בצורה מוחצת ביותר. חדות המסר ללא פרשנות הכותב. מקוריות ובלעדיות. סקופ. ידיעה מהממת. ידיעה שלא ניתן להישאר אדיש לנוכח קריאתה. ייחודיות הנושא. מה יגידו בעיתון המתחרה? לשאוף שהכותרת שלו תהיה חזקה יותר מהעיתונים...

תגובת דובר במצב כשל

חקר העובדות: חובתו של הדובר להגיע למנכ"ל, לבקש את כל הנתונים, נתוני האמת, על כל המשתמע מהם. עליו ליידע את המנכ"ל במערך הנגדי ואיך מגשרים על כל הנקודות השנויות במחלוקת הקיימות בחברה. אין אפשרויות למשחק. על הדובר מוטלת האחריות הגבוהה ביותר כלפי הנהלת החברה. גיבוש תגובה על-פי נתונים: לאחר קבלת נתוני האמת, על הדובר לאמת את העובדות. אימות העובדות מחייב לא להסיח את דעת הקהל מנתוני האמת, אלא להיצמד אליהם. בתגובה, עליו לדייק ולא להכשיל את הציבור. אישור המנכ"ל: עליו ליידע את המנכ"ל ולקבל את אישורו. בנקודה זו, יכול להיות שהמנכ"ל יביע התנגדות ויבקש תגובה אחרת ולא אמיתית. בדיעבד, תגובה זו רק תכשיל את החברה ותפגע באמינותה. ניסוח ההודעה: על המנכ"ל לאשר את ההודעה שניסח הדובר. במידה והמנכ"ל מאשר, תימסר הודעה לפרסום. משוב בתוך החברה: מהלך נכון של החברה להשגת משובים לצורך בדיקת קבלת נתונים ורקע. הדובר חייב להיות החלטי כאדם שקובע את ההודעות ואת המסרים היוצאים מתוך החברה. הוצאת ההודעה כתגובה: מוציאים את ההודעה לתקשורת.   השכנוע התקשורתי: בכפוף לשלב הקודם, מתחילים את מסכת השכנוע. על הדובר להגיע ישירות אל העורך המתאים ולא בדרכים עקיפות. ההודעה צריכה להימסר על ידי שליח או בדואר אלקטרוני בכתובת תגובות. פרסום ההודעה / אי פרסום התגובה: לאחר שבוצעו כל הפעולות לעיל, מפרסמים או שלא מפרסמים את ההודעה. בעייתיות בתגובה: העורך הוא זה שמפרסם בסופו של דבר את התגובה, לכן לעיתים הוא יקצץ או ישנה דברים מסוימים. ניסיון תגובה נוסף: אך ורק של היועץ או הדובר. בסמכותו וביכולתו להפעיל שיקול דעת מרבי בניסיון...