איגוד העיתונאים הארצי (בסקטור האקדמי)

איגוד העיתונאים הארצי הוקם במטרה לחזק את מעמדם של העיתונאים בישראל וכן לשמור על מפת התקשורת הישראלית כתקשורת מאוזנת, שקופה ואיכותית. האיזון בין כתיבה שלילית לחיובית הינו עדין ביותר, ולא אחת אנו כציבור צרכני התקשורת נדרשים להבין אלו אינטרסים גלויים או חבויים עומדים מאחורי כתבה כזו או אחרת, מיהו הכותב או התחקירן ומה האג'נדה העיתונאית שלו, מיהו המו"ל או בעל הבית של כלי המדיה שעל פיו ישק דבר, בין אם מדובר בעיתון, תחנת טלוויזיה, אתר אינטרנט, בלוג או כל מדיה תקשורתית – אונליין או מסורתית, דרכה אנו צורכים את המידע תקשורתי. אל מול דעתם של נביאי הזעם מתחום התקשורת, לפיה העיתונות המודפסת מתה, מעמדו של העיתונאי נשחק וכיוצא באלו, עומד איגוד העיתונאים הארצי בצורה איתנה ונחרצת – העיתונות לא מתה. להיפך – היא חיה, נושמת ובועטת יותר מאי פעם. עיתונות בעידן המודרני היא מקצוע שפתוח כמעט לכולם, בהנחה שהעוסקים בו יצליחו לעניין את צרכני המידע. אם בעבר רק יחידי סגולה יכלו להשמיע את דעתם – לכתוב כתבה, לערוך תחקיר או לפרסם עמדה או דעה, הרי שהיום בעידן הפייסבוק, הטוויטר, האינסטרגם ועוד, אם דבריך מעניינים, בעלי תוכן משמעות׳ וכתובים היטב, כל אחד יכול לפרסם וכפועל יוצא – גם להתפרסם. איגוד העיתונאים הארצי מגן על חבריו העיתונאים, אבל גם ובעיקר – על העיתונות עצמה. חובתנו כשליחי ציבור לשמור על תקשורת מקצועית ואתית. אין צורך להכביר במילים על עוצמתה של התקשורת, שכפי שהיא יכולה להמליך מלכים, כך ביכולתה להביא לתוצאות הרסניות – אם במישור הכלכלי, הפוליטי, המשפטי ואף בחיי אדם. חברי האיגוד העומדים בקריטריונים שנקבעו בתקנון, רשאים לשאת תעודת עיתונאי (PRESS CARD) מטעם האיגוד. לתעודת העיתונאי כח ויוקרה, ועל כן חשוב כ׳ רק הראויים לתעודה זו יקבלו אותה. איגוד העיתונאים הארצי מקיים פאנלים וכנסים מקצועיים בנושאי עיתונות ותקשורת, מפיק דיאלוגים ורב – שיח מתועדים בין מגזרים שונים ומעניק פרסי מפעל חיים לאישי ציבור ראויים בתחומם בהתאם להחלטות ועד ההנהלה של האיגוד. נשיא האיגוד הוא ד"ר דן שמיר, עו״ד. בנוסף, מכהנים באיגוד שבעה חברי הנהלה המתכנסים אחת לחודש ומתווים את דרך פעולתו של האיגוד, הן במישור הציבורי והן כלפי חבריו. באיגוד העיתונאים הארצי מספר חטיבות, ביניהן חטיבת העיתונות בשפה הרוסית, בשפה הערבית, במגזר חרדי, חטיבת הצעירים, קשרי חוץ, הסברה בינלאומית (לרבות נציגות באיגוד העיתונאים הבינלאומי בארה״ב), כתבי תחבורה, כתבי שטח, צלמים ועוד. בין פעילותיו הבולטות של איגוד העיתונאים הארצי, ניתן למצוא את פיתוח הקוד האתי העיתונאי, קוד שאנו מאמינים שבעתיד יושרש ויחייב כל עיתונאי / מפרסם / כותב דעה. בעידן בו כולנו מבינים כי הכח האמיתי הוא בלהב העט ובמקשי המקלדת, אנו חייבים לדעת לרסן כח זה ולהשתמש בו בתבונה ובאחריות, תוך שמירה על חופש הביטוי כערך חוקתי עליון. איגוד העיתונאים הארצי פועל לשם הצבת ההשכלה התקשורתית של ישראל בדירוג מהגבוהים בעולם. לאיגוד זיקה פעילה בלימודי התקשורת והעיתונות באקדמיות ישראליות.

"אני רואה בעיתונות מקצוע רם, בעל השפעה מיוחדת על רוח העם והמוסר שלו. רוצה אני למשוך צעירים בעלי אופי והשכלה למקצוע זה, ולתת אפשרות לעיתונאים להשתלם. מטרתי העיקרית היא טובת הציבור".

 

ג'וזף פוליצר

בנאומו בטקס הקמת בית הספר לתקשורת באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, 1904.

"גודלה של תעודת עיתונאי כגודל כרטיס אשראי, אך לכרטיס אשראי יש מגבלות בסכום כסף. לעומת זאת, תעודת העיתונאי מעניקה חופש אשראי שאינו מוגבל ביצירה, בכפןף לשמירה על כללי האתיקה העיתונאית וכללי האצבע המנחים אותה".

תעודת רישום עמותה

מאמרים חדשות וגילוי דעת

הסכם צנזורה

הסכם בענייני צנזורה הסכם בענייני צנזורה בין שר הביטחון לבין ועדת העורכים במדינת ישראל ואמצעי תקשורת אחרים במדינת ישראל (להלן – כלי התקשורת). מטרת הצנזורה היא למנוע פרסום מידע ביטחוני, שיש בו ודאות קרובה לפגיע ממשית בביטחון מדינת ישראל. אין הצנזורה חלה על עניינים פוליטיים, או על דעות, פרשנות, הערכות, או כל עניין שהוא, אלא אם יש בהם, או ניתן להסיק מהם מידע ביטחוני כאמור. הצנזורה מבוססת על הבנה בין מערכת הביטחון לבין כלי התקשורת, לשם השגת המטרה האמורה בסעיף 1. הצנזור יעדכן מפעם לפעם את רשימת הנושאים הטעונים ביקורת מוקדמת של הצנזורה להסכם זה, ויודיע על כך לכלי התקשורת. תורכב ועדת בת שלושה חברים שהם: נציג ציבורי – משפטן – שייבחר ע"י שר הביטחון ויו"ר ועדת העורכים, בתיאום עם עורכי כלי התקשורת האחרים, שאינם חברים בוועדה, השותפים להסכם זה. נציג זה ישמש כיו"ר הוועדה. נציג הצבא, שימונה מפעם לפעם ע"י הרמטכ"ל. נציג כלי התקשורת, שימונה מפעם לפעם ע"י יו"ר ועדת העורכים, בתיאום עם כלי התקשורת האחרים, שאינם חברים בוועדה, שותפים להסכם. השגות על חומר שנפסל ע"י הצנזורה וקובלנות של הצנזור נגד כלי התקשורת, שהוא צד להסכם זה, יובאו בפני וועדה זו. לפני שהצנזור יחליט על הגשת קובלנה, יברר תחילה את טענותיו עם עורך כלי התקשורת, או עם בא כוחו. הוועדה תהיה מוסמכת: לדון בקובלנות הצנזור נגד כלי התקשורת, שפרסם חומר או נפסל על-ידו עפ"י סעיף 1. על אי הגשת חומר לביקורת מוקדמת, או על אי קיום הוראות הצנזור. החליטה הוועדה, כי יש יסוד לקובלנה, תחליט בכל מקרה על עונש אשר יוטל על כלי התקשורת (אזהרה,קנס כספי, נזיפה וכד'). הוועדה רשאית להטיל גם עונש על תנאי. לדון בהשגה שלל עורך כלי התקשורת, או נציגו, על פסילת חומר ע"י הצנזור,...

ועדת חקירה – מסקנות והיבטים תקשורתיים

ועדת חקירה – דו"ח הוועדה לבדיקת אירועים כגון דו"ח וינוגרד, בראשות השופט אליהו וינוגרד, עונה במפורש על שלושת המדדים המחייבים התייחסות תקשורתית מובהקת: א.      זכות מלאה של הציבור לדעת. ב.      חובת התקשורת לדווח. ג.       חשיפת כל מהלכי שיקול הדעת, ההתלבטויות ואחורי הקלעים של אופן הכנת הדו"ח (כפוף כמובן להיתרי צנזורה מתחייבים) השפעות: א.      השפעת התקשורת כמובילה דעת קהל. ב.      פרשנויות ודעות. ג.       התייחסויות בהדגמה והבאת סיפורים אנושיים (במקרה של דו"ח וינוגרד), ראיונות עם הורים שכולים וסיפורים של לוחמים מהשטח המתפרסמים בכל אמצעי התקשורת.   התקשורת כמובילה דעת קהל במקרה של דו"ח וינוגרד, הקרוי בשמו המלא – דו"ח הוועדה לבדיקת אירועי המערכה השנייה בלבנון, מביאה התקשורת את מרבית עיקרי הדו"ח בפני הציבור כעובדות כתובות. כמו-כן דואגת התקשורת להוסיף פרשנויות לנאמר (דבר נכון ומתחייב). ככל שהפרשנות קטגורית יותר, כך יבין הציבור שהנאמר בדו"ח, הוא חמור ביותר. שיקול הדעת הציבורי בעצם נחרץ עבורו ע"י העיתונאים והפרשנים. היציאה לכיכרות של המוני העם מהווה את המסקנה המתבקשת, אך הלא-כתובה, אותה מנסחת עבורו התקשורת. תפקידה של התקשורת לרכז את העובדות המשמעותיות ולפרשן עבור הציבור. התנהגות הציבור והחלטתו גזורות מהנאמר ונכתב בתקשורת, וכאן מתבטאת...

תחקיר עיתונאי

תחקיר עיתונאי – התחקיר מהווה את אבן היסוד לכתבה עיתונאית השואפת לשלמות. תכתיבי התחקיר מחייבים: איסוף מידע ונתונים מרביים. ראיון עם מספר רב של נוגעים בדבר. מיון, סינון ובחירת העיקר. תיאום ועימות העובדות. פיתוח התחקיר לכתבה עיתונאית. מסגרת התחקיר מחייבת: הצמדות לעובדות, בדיקה ואימות לאורך כל הדרך וכן הימנעות מפגיעה באנשים שאינם מעורבים. הרגישות בכתבת תחקיר גבוהה ביותר. מעידה קלה מאחת העובדות, או אי דיוק מסוים, עלולים להביא את התחקירן לידי עימות משפטי שלא לצורך. אי תכנון מערך תחקיר נכון, עלול לחשוף את עבודת החקירה העיתונאית ולטרפדה בטרם עת. התחזות בעת עבודת התחקיר – פסולה בהחלט. על העיתונאי לנהוג במלוא כובד האחריות, להפעיל את מידת האינטליגנציה הטבועה בו וכן להוכיח תושייה רבה. כתבות בעלות אופי תחקירי מחייבות תשומת-לב מצד הכותב, שמירה על פרטי החקירה כמוסים, החשובה לא פחות מכישרון הכתיבה.  התחקיר – לעולם אין לראיין אדם שאין יודעים אודותיו פרטים. הרקע המוקדם יכול להמם את המרואיין. ככל שאנחנו בקיאים בפרטים, אנו שולטים במצב, ולמרואיין קשה יהיה לענות שלא לעניין. התחקיר מסייע לקבל פרטים יותר מוחשיים שלא ידועים עליו. רקע –  חשוב ביותר הוא הרקע הכללי לגבי הנושא. בכתיבת פתיחה לכתבה חייבים רקע. הרקע הכללי הוא רקע "הצבע", שנמצא בראיון העיתונאי. למשל, אם רואיין אדם במטוס, נכתוב את סיפור הטיסה. עניין –אסור לפרסם כתבה שאינה מעניינת. צריך לגרום לה שתהיה כזו. כאשר משעממים את קורא הכתבה, עלולים להציג את האישיות המרואיינת כאילו היא עצמה משעממת. כניסה למצבים –אסור להיכנס לסחרור או להתלהבות, לאבד אובייקטיביות ולהיסחף עם המרואיין. העיתונאי הוא שמנווט את הראיון מתחילתו ועד סופו. שיקול דעת אישי – על הכתב להפעיל שיקול דעת בכל דילמה המחייבת הכרעה, ושיקול הדעת חייב להתבסס על כללי האתיקה העיתונאית וניסיונו של הכתב. מעורבות...

הגדרות בתקשורת

הגדרות בתקשורת: תקשורת בינאישית – המסר המילולי והלא-מילולי המועבר בין אדם למשנהו, כולל מסר מובן בשפת גוף. תקשורת המונים – מערכת מגובשת להעברת מסרים בעלי עניין לציבור ומעניינו של הציבור, לקהל יעד רחב. דוברות – יצירת מערכת תגובות מיידית לשמירת ההיבט של הגורם עליו מופקד הדובר. מסר – מידע ענייני שיש ליידע בו את הציבור. הגורם הטכני בתקשורת – קולט המידע-מעבד-מנסח-משדר להמונים. יחסי ציבור – הכלים והטכניקות ליצירת מודעות ציבורית רחבה לפעילותו של גוף כלשהו או לקיומה של תופעה כלשהי, תוך ציפייה למשוב. ביחסי ציבור מספקת התקשורת את השטח או הזמן, ולגורם המוסר אין שליטה או פיקוח על המסר לאחר שנמסר. המדיה התקשורתית – האמצעים להעברת המסרים להמונים: טלוויזיה, רדיו, עיתונות, מנשרים באמצעות מערכת יחסי ציבור, ספרות ואינטרנט. מקורות המידע – גורמים אמינים המספקים אינפורמציה חיונית מעניינו של...

הניצחון של נתניהו

הניצחון של נתניהו גם על התקשורת ואולי בעיקר…. רבים מאוד בתקשורת עשו הכל על מנת להפיל את שלטונו של ראש הממשלה נתניהו. כל זאת בכותרות, בכיתוב ובשידור. הדברים אף נעשו באמצעים פסולים של השמצות, עלילות, עבירות אתיות, פגיעה בפרטיות, בגלוי בכותרות עיתונים. מעל הכל נראו התקשורת והעיתונות כמתחרים ביניהם על גודל ההכפשות האישיות. במבחן התוצאה התברר שדווקא דברים אלה השפיעו הפוך על קהל הבוחרים בהיבט החיובי. שעה שהבוחר עמד למול תיבת פתקי ההצבעה הוא קבע: "לא אתן לתקשורת השלילית להשפיע עלי." נצחונו של נתניהו בבחירות 2015 דחקו לכל עבר את מסע ההשמצות וההכפשות חסרי השחר וחסרי התקדים. התנהלות תקשורתית זו כנגד ראש ממשלה האמורה לדווח אמת ולא ליצור חדשות מגמתיות, כפי שקרה. המוטו האמור להוביל את העיתונות והתקשורת הוא דיווח אמת מתוך ראייה ועובדות. שעה שהעובדות נוצרות ללא סימוכין, יש כאן משום סתירה במובן העיתונאי המובהק של אולי שיקולים זרים. אפילו חדשות המדגמים לא ניחשו את הרף הגבוה של ניצחון השכל הישר וההבנה. התקשורת האמורה להצטיין בהגינות מוסרית, שכחה אולי לרגע, את תפקידה תוך כדי פגיעה בתעודת העיתונאי. ההתלהמות יוצאת הדופן נגד האיש, הובילה למלחמת התקשורת נגדו וזאת כדי להדיחו מהשלטון. בפועל התקשורת בעצם הדיחה את עצמה מעולם האתיקה תוך כדי טשטוש הגבולות של המותר והאסור בכתיבה עיתונאית. מה האיש הזה נתניהו לא עבר, החל מאזכורי כישלונות כביכול, ניסיון למנוע את יציאתו לנאום בקונגרס האמריקאי וחדירה לפרטיות בחייו הפרטיים. בבחירות אלה נפרצה הגדר של מוסריות עיתונאית ולפרצה זו נכנסו וזרמו ההמונים שאולי הם המבינים בתקשורת לא פחות מהכותבים, דבר שהתבטא בקלפיות הרבות. המהפך לא התרחש בהחלפת השלטון, אלא ובעיקר בהחלפת השלילי הקוטבי לחיובי מוחץ. ייתכן כי דווקא התקשורת העוינת כלפי נתניהו ורעייתו סייעה לו לגרוף ניצחון לא של מילים...