הסכם צנזורה

הסכם צנזורה

הסכם בענייני צנזורה הסכם בענייני צנזורה בין שר הביטחון לבין ועדת העורכים במדינת ישראל ואמצעי תקשורת אחרים במדינת ישראל (להלן – כלי התקשורת). מטרת הצנזורה היא למנוע פרסום מידע ביטחוני, שיש בו ודאות קרובה לפגיע ממשית בביטחון מדינת ישראל. אין הצנזורה חלה על עניינים פוליטיים, או על דעות, פרשנות, הערכות, או כל עניין שהוא, אלא אם יש בהם, או ניתן להסיק מהם מידע ביטחוני כאמור. הצנזורה מבוססת על הבנה בין מערכת הביטחון לבין כלי התקשורת, לשם השגת המטרה האמורה בסעיף 1. הצנזור יעדכן מפעם לפעם את רשימת הנושאים הטעונים ביקורת מוקדמת של הצנזורה להסכם זה, ויודיע על כך לכלי התקשורת. תורכב ועדת בת שלושה חברים שהם: נציג ציבורי – משפטן – שייבחר ע"י שר הביטחון ויו"ר ועדת העורכים, בתיאום עם עורכי כלי התקשורת האחרים, שאינם חברים בוועדה, השותפים להסכם זה. נציג זה ישמש כיו"ר הוועדה. נציג הצבא, שימונה מפעם לפעם ע"י הרמטכ"ל. נציג כלי התקשורת, שימונה מפעם לפעם ע"י יו"ר ועדת העורכים, בתיאום עם כלי התקשורת האחרים, שאינם חברים בוועדה, שותפים להסכם. השגות על חומר שנפסל ע"י הצנזורה וקובלנות של הצנזור נגד כלי התקשורת, שהוא צד להסכם זה, יובאו בפני וועדה זו. לפני שהצנזור יחליט על הגשת קובלנה, יברר תחילה את טענותיו עם עורך כלי התקשורת, או עם בא כוחו. הוועדה תהיה מוסמכת: לדון בקובלנות הצנזור נגד כלי התקשורת, שפרסם חומר או נפסל על-ידו עפ"י סעיף 1. על אי הגשת חומר לביקורת מוקדמת, או על אי קיום הוראות הצנזור. החליטה הוועדה, כי יש יסוד לקובלנה, תחליט בכל מקרה על עונש אשר יוטל על כלי התקשורת (אזהרה,קנס כספי, נזיפה וכד'). הוועדה רשאית להטיל גם עונש על תנאי. לדון בהשגה שלל עורך כלי התקשורת, או נציגו, על פסילת חומר ע"י הצנזור,...
ועדת חקירה – מסקנות והיבטים תקשורתיים

ועדת חקירה – מסקנות והיבטים תקשורתיים

ועדת חקירה – דו"ח הוועדה לבדיקת אירועים כגון דו"ח וינוגרד, בראשות השופט אליהו וינוגרד, עונה במפורש על שלושת המדדים המחייבים התייחסות תקשורתית מובהקת: א.      זכות מלאה של הציבור לדעת. ב.      חובת התקשורת לדווח. ג.       חשיפת כל מהלכי שיקול הדעת, ההתלבטויות ואחורי הקלעים של אופן הכנת הדו"ח (כפוף כמובן להיתרי צנזורה מתחייבים) השפעות: א.      השפעת התקשורת כמובילה דעת קהל. ב.      פרשנויות ודעות. ג.       התייחסויות בהדגמה והבאת סיפורים אנושיים (במקרה של דו"ח וינוגרד), ראיונות עם הורים שכולים וסיפורים של לוחמים מהשטח המתפרסמים בכל אמצעי התקשורת.   התקשורת כמובילה דעת קהל במקרה של דו"ח וינוגרד, הקרוי בשמו המלא – דו"ח הוועדה לבדיקת אירועי המערכה השנייה בלבנון, מביאה התקשורת את מרבית עיקרי הדו"ח בפני הציבור כעובדות כתובות. כמו-כן דואגת התקשורת להוסיף פרשנויות לנאמר (דבר נכון ומתחייב). ככל שהפרשנות קטגורית יותר, כך יבין הציבור שהנאמר בדו"ח, הוא חמור ביותר. שיקול הדעת הציבורי בעצם נחרץ עבורו ע"י העיתונאים והפרשנים. היציאה לכיכרות של המוני העם מהווה את המסקנה המתבקשת, אך הלא-כתובה, אותה מנסחת עבורו התקשורת. תפקידה של התקשורת לרכז את העובדות המשמעותיות ולפרשן עבור הציבור. התנהגות הציבור והחלטתו גזורות מהנאמר ונכתב בתקשורת, וכאן מתבטאת...
תחקיר עיתונאי

תחקיר עיתונאי

תחקיר עיתונאי – התחקיר מהווה את אבן היסוד לכתבה עיתונאית השואפת לשלמות. תכתיבי התחקיר מחייבים: איסוף מידע ונתונים מרביים. ראיון עם מספר רב של נוגעים בדבר. מיון, סינון ובחירת העיקר. תיאום ועימות העובדות. פיתוח התחקיר לכתבה עיתונאית. מסגרת התחקיר מחייבת: הצמדות לעובדות, בדיקה ואימות לאורך כל הדרך וכן הימנעות מפגיעה באנשים שאינם מעורבים. הרגישות בכתבת תחקיר גבוהה ביותר. מעידה קלה מאחת העובדות, או אי דיוק מסוים, עלולים להביא את התחקירן לידי עימות משפטי שלא לצורך. אי תכנון מערך תחקיר נכון, עלול לחשוף את עבודת החקירה העיתונאית ולטרפדה בטרם עת. התחזות בעת עבודת התחקיר – פסולה בהחלט. על העיתונאי לנהוג במלוא כובד האחריות, להפעיל את מידת האינטליגנציה הטבועה בו וכן להוכיח תושייה רבה. כתבות בעלות אופי תחקירי מחייבות תשומת-לב מצד הכותב, שמירה על פרטי החקירה כמוסים, החשובה לא פחות מכישרון הכתיבה.  התחקיר – לעולם אין לראיין אדם שאין יודעים אודותיו פרטים. הרקע המוקדם יכול להמם את המרואיין. ככל שאנחנו בקיאים בפרטים, אנו שולטים במצב, ולמרואיין קשה יהיה לענות שלא לעניין. התחקיר מסייע לקבל פרטים יותר מוחשיים שלא ידועים עליו. רקע –  חשוב ביותר הוא הרקע הכללי לגבי הנושא. בכתיבת פתיחה לכתבה חייבים רקע. הרקע הכללי הוא רקע "הצבע", שנמצא בראיון העיתונאי. למשל, אם רואיין אדם במטוס, נכתוב את סיפור הטיסה. עניין –אסור לפרסם כתבה שאינה מעניינת. צריך לגרום לה שתהיה כזו. כאשר משעממים את קורא הכתבה, עלולים להציג את האישיות המרואיינת כאילו היא עצמה משעממת. כניסה למצבים –אסור להיכנס לסחרור או להתלהבות, לאבד אובייקטיביות ולהיסחף עם המרואיין. העיתונאי הוא שמנווט את הראיון מתחילתו ועד סופו. שיקול דעת אישי – על הכתב להפעיל שיקול דעת בכל דילמה המחייבת הכרעה, ושיקול הדעת חייב להתבסס על כללי האתיקה העיתונאית וניסיונו של הכתב. מעורבות...
הגדרות בתקשורת

הגדרות בתקשורת

הגדרות בתקשורת: תקשורת בינאישית – המסר המילולי והלא-מילולי המועבר בין אדם למשנהו, כולל מסר מובן בשפת גוף. תקשורת המונים – מערכת מגובשת להעברת מסרים בעלי עניין לציבור ומעניינו של הציבור, לקהל יעד רחב. דוברות – יצירת מערכת תגובות מיידית לשמירת ההיבט של הגורם עליו מופקד הדובר. מסר – מידע ענייני שיש ליידע בו את הציבור. הגורם הטכני בתקשורת – קולט המידע-מעבד-מנסח-משדר להמונים. יחסי ציבור – הכלים והטכניקות ליצירת מודעות ציבורית רחבה לפעילותו של גוף כלשהו או לקיומה של תופעה כלשהי, תוך ציפייה למשוב. ביחסי ציבור מספקת התקשורת את השטח או הזמן, ולגורם המוסר אין שליטה או פיקוח על המסר לאחר שנמסר. המדיה התקשורתית – האמצעים להעברת המסרים להמונים: טלוויזיה, רדיו, עיתונות, מנשרים באמצעות מערכת יחסי ציבור, ספרות ואינטרנט. מקורות המידע – גורמים אמינים המספקים אינפורמציה חיונית מעניינו של...
הניצחון של נתניהו

הניצחון של נתניהו

הניצחון של נתניהו גם על התקשורת ואולי בעיקר…. רבים מאוד בתקשורת עשו הכל על מנת להפיל את שלטונו של ראש הממשלה נתניהו. כל זאת בכותרות, בכיתוב ובשידור. הדברים אף נעשו באמצעים פסולים של השמצות, עלילות, עבירות אתיות, פגיעה בפרטיות, בגלוי בכותרות עיתונים. מעל הכל נראו התקשורת והעיתונות כמתחרים ביניהם על גודל ההכפשות האישיות. במבחן התוצאה התברר שדווקא דברים אלה השפיעו הפוך על קהל הבוחרים בהיבט החיובי. שעה שהבוחר עמד למול תיבת פתקי ההצבעה הוא קבע: "לא אתן לתקשורת השלילית להשפיע עלי." נצחונו של נתניהו בבחירות 2015 דחקו לכל עבר את מסע ההשמצות וההכפשות חסרי השחר וחסרי התקדים. התנהלות תקשורתית זו כנגד ראש ממשלה האמורה לדווח אמת ולא ליצור חדשות מגמתיות, כפי שקרה. המוטו האמור להוביל את העיתונות והתקשורת הוא דיווח אמת מתוך ראייה ועובדות. שעה שהעובדות נוצרות ללא סימוכין, יש כאן משום סתירה במובן העיתונאי המובהק של אולי שיקולים זרים. אפילו חדשות המדגמים לא ניחשו את הרף הגבוה של ניצחון השכל הישר וההבנה. התקשורת האמורה להצטיין בהגינות מוסרית, שכחה אולי לרגע, את תפקידה תוך כדי פגיעה בתעודת העיתונאי. ההתלהמות יוצאת הדופן נגד האיש, הובילה למלחמת התקשורת נגדו וזאת כדי להדיחו מהשלטון. בפועל התקשורת בעצם הדיחה את עצמה מעולם האתיקה תוך כדי טשטוש הגבולות של המותר והאסור בכתיבה עיתונאית. מה האיש הזה נתניהו לא עבר, החל מאזכורי כישלונות כביכול, ניסיון למנוע את יציאתו לנאום בקונגרס האמריקאי וחדירה לפרטיות בחייו הפרטיים. בבחירות אלה נפרצה הגדר של מוסריות עיתונאית ולפרצה זו נכנסו וזרמו ההמונים שאולי הם המבינים בתקשורת לא פחות מהכותבים, דבר שהתבטא בקלפיות הרבות. המהפך לא התרחש בהחלפת השלטון, אלא ובעיקר בהחלפת השלילי הקוטבי לחיובי מוחץ. ייתכן כי דווקא התקשורת העוינת כלפי נתניהו ורעייתו סייעה לו לגרוף ניצחון לא של מילים...