יחסים שבין הסקרים ודעות הציבור

יחסים שבין הסקרים ודעות הציבור

היפוך היוצרות ביחסים שבין הסקרים ודעות הציבור מאת: ד"ר דניאל גלילי, מרצה למדעי המדינה במכון לחקר התקשורת והעיתונות בישראל. במקום שדעות האזרחים ישפיעו על הסקרים, בבחירות 2015 הסקרים השפיעו על דעות האזרחים. יחסים שבין הסקרים ודעות הציבור בעיה ידועה הנפוצה במחנה הימין והשמאל בישראל היא שהקולות של שתי המחנות הללו התפצלו בין מפלגות שונות באותם מחנות. מקורה של תופעה זו היא רצון של מצביעים מאותם מחנות לתת את קולם למפלגות אשר הם מרגישים שמבטאות יותר טוב את האידיאולוגיה של אותו מחנה אידיאולוגי. כך לדוגמה, במחנה השמאל יש את מפלגת מרצ והיו "התנועה" וקדימה, ובמחנה הימין יש את הבית היהודי, ישראל ביתנו, "כולנו", "יחד" וש"ס. בבחירות האלו מחנה השמאל ניסה להתאחד מאחורי מועמד אחד במטרה להיות המפלגה הגדולה ביותר ולהחליף את השלטון. זה התחיל באיחוד בין העבודה לתנועה שיצר את המחנה הציוני והמשיך בקמפיין אגרסיבי של סיסמאות שנלקחו הישר ממפלגות המרכז כגון: "חייבים לשנות" ו-"משנים עכשיו". שתי פעולות אילו דחפו הרבה מצביעי שמאל להתאחד מאחורי מועמד אחד מכיוון שהם ראו סיכוי לצבור כוח מספיק גדול כדי לחזור לעמוד בראשות המדינה. כתוצאה מכך, סקרים אשר בחנו לאיזו מפלגה יש כוונה לאנשים להצביע הראו כי מפלגת העבודה עקפה את הליכוד בסקרים, תופעה אשר לא הייתה קיימת במערכת הפוליטית בישראל מאז בחירות 1999. וזאת מכיוון כי מחנה השמאל הצליח בהדרגה לאחד את רוב מצביעי השמאל סביב מפלגה אחת בעוד שמחנה הימין נשאר מפוצל בין מפלגות שונות. כתגובה לכך, מפלגת הליכוד, הנחשבת כמיועדת לעמוד בראש המדינה מטעם מחנה הימין, החלה בקמפיין אגרסיבי אל מצביעי הימין להתאחד סביב נתניהו. זה התחיל עם הסיסמה "זה או אנחנו או הם" והמשיך בימים האחרונים של הבחירות במסרוני בהלה למצביעי הימין המזהירים כי הימין לא צפוי להרכיב את הממשלה...
הניצחון של נתניהו

הניצחון של נתניהו

הניצחון של נתניהו גם על התקשורת ואולי בעיקר…. רבים מאוד בתקשורת עשו הכל על מנת להפיל את שלטונו של ראש הממשלה נתניהו. כל זאת בכותרות, בכיתוב ובשידור. הדברים אף נעשו באמצעים פסולים של השמצות, עלילות, עבירות אתיות, פגיעה בפרטיות, בגלוי בכותרות עיתונים. מעל הכל נראו התקשורת והעיתונות כמתחרים ביניהם על גודל ההכפשות האישיות. במבחן התוצאה התברר שדווקא דברים אלה השפיעו הפוך על קהל הבוחרים בהיבט החיובי. שעה שהבוחר עמד למול תיבת פתקי ההצבעה הוא קבע: "לא אתן לתקשורת השלילית להשפיע עלי." נצחונו של נתניהו בבחירות 2015 דחקו לכל עבר את מסע ההשמצות וההכפשות חסרי השחר וחסרי התקדים. התנהלות תקשורתית זו כנגד ראש ממשלה האמורה לדווח אמת ולא ליצור חדשות מגמתיות, כפי שקרה. המוטו האמור להוביל את העיתונות והתקשורת הוא דיווח אמת מתוך ראייה ועובדות. שעה שהעובדות נוצרות ללא סימוכין, יש כאן משום סתירה במובן העיתונאי המובהק של אולי שיקולים זרים. אפילו חדשות המדגמים לא ניחשו את הרף הגבוה של ניצחון השכל הישר וההבנה. התקשורת האמורה להצטיין בהגינות מוסרית, שכחה אולי לרגע, את תפקידה תוך כדי פגיעה בתעודת העיתונאי. ההתלהמות יוצאת הדופן נגד האיש, הובילה למלחמת התקשורת נגדו וזאת כדי להדיחו מהשלטון. בפועל התקשורת בעצם הדיחה את עצמה מעולם האתיקה תוך כדי טשטוש הגבולות של המותר והאסור בכתיבה עיתונאית. מה האיש הזה נתניהו לא עבר, החל מאזכורי כישלונות כביכול, ניסיון למנוע את יציאתו לנאום בקונגרס האמריקאי וחדירה לפרטיות בחייו הפרטיים. בבחירות אלה נפרצה הגדר של מוסריות עיתונאית ולפרצה זו נכנסו וזרמו ההמונים שאולי הם המבינים בתקשורת לא פחות מהכותבים, דבר שהתבטא בקלפיות הרבות. המהפך לא התרחש בהחלפת השלטון, אלא ובעיקר בהחלפת השלילי הקוטבי לחיובי מוחץ. ייתכן כי דווקא התקשורת העוינת כלפי נתניהו ורעייתו סייעה לו לגרוף ניצחון לא של מילים...