תגובת דובר במצב כשל

תגובת דובר במצב כשל

  • חקר העובדות:

חובתו של הדובר להגיע למנכ"ל, לבקש את כל הנתונים, נתוני האמת, על כל המשתמע מהם. עליו ליידע את המנכ"ל במערך הנגדי ואיך מגשרים על כל הנקודות השנויות במחלוקת הקיימות בחברה. אין אפשרויות למשחק. על הדובר מוטלת האחריות הגבוהה ביותר כלפי הנהלת החברה.

  • גיבוש תגובה על-פי נתונים:

לאחר קבלת נתוני האמת, על הדובר לאמת את העובדות. אימות העובדות מחייב לא להסיח את דעת הקהל מנתוני האמת, אלא להיצמד אליהם. בתגובה, עליו לדייק ולא להכשיל את הציבור.

  • אישור המנכ"ל:

עליו ליידע את המנכ"ל ולקבל את אישורו. בנקודה זו, יכול להיות שהמנכ"ל יביע התנגדות ויבקש תגובה אחרת ולא אמיתית. בדיעבד, תגובה זו רק תכשיל את החברה ותפגע באמינותה.

  • ניסוח ההודעה:

על המנכ"ל לאשר את ההודעה שניסח הדובר. במידה והמנכ"ל מאשר, תימסר הודעה לפרסום.

  • משוב בתוך החברה:

מהלך נכון של החברה להשגת משובים לצורך בדיקת קבלת נתונים ורקע. הדובר חייב להיות החלטי כאדם שקובע את ההודעות ואת המסרים היוצאים מתוך החברה.

  • הוצאת ההודעה כתגובה:

מוציאים את ההודעה לתקשורת.

 

  • השכנוע התקשורתי:

בכפוף לשלב הקודם, מתחילים את מסכת השכנוע. על הדובר להגיע ישירות אל העורך המתאים ולא בדרכים עקיפות. ההודעה צריכה להימסר על ידי שליח או בדואר אלקטרוני בכתובת תגובות.

  • פרסום ההודעה / אי פרסום התגובה:

לאחר שבוצעו כל הפעולות לעיל, מפרסמים או שלא מפרסמים את ההודעה.

  • בעייתיות בתגובה:

העורך הוא זה שמפרסם בסופו של דבר את התגובה, לכן לעיתים הוא יקצץ או ישנה דברים מסוימים.

  • ניסיון תגובה נוסף:

אך ורק של היועץ או הדובר.

בסמכותו וביכולתו להפעיל שיקול דעת מרבי בניסיון התגובה.