מאמרים חדשות וגילוי דעת

 

פגישה עם הנהלת איגוד העיתונאים באוקראינה

בזמן ביקור פרטי באוקראינה, חבר הנהלת איגוד העיתונאים הארצי (ע"ר), מר רוסטיסלב גולצמן, נפגש עם יו"ר סניף מחוז לְבוֹב של איגוד העיתונאים האוקראיני, מר יַרוֹסְלָב קְלִימוֹבִיץ'. הפגישה התקיימה ברוח טובה לשני הצדדים. בפגישה הועלו נושאים שונים שעל הפרק הנוגעים לאינטרסים משותפים של שני האיגודים, בין היתר נושא חופש הביטוי והעיתונות באוקראינה וישראל, מקומה של העיתונות בזמן מלחמה (הן בנוגע למצב האוקראיני, והן בישראל) והיחס בין תעמולה לעיתונות. בזמן הפגישה מר רוסטיסלב גולצמן העניק לעמיתיו האוקראינים תעודת הוקרה מטעם איגוד העיתונאים הארצי (ע"ר). מר ירוסלב קלימוביץ' הבטיח שיעביר את פרטי הפגישה להנהלת האיגוד בקייב וכך גם שהנהלת האיגוד האוקראיני תעביר מכתב אל הנהלת האיגוד הישראלי בנוגע לנקודת מבטם בהקשר לשיתוף הפעולה רחוק-הטווח בין שני האיגודים. התמונות באדיבות אָנְדְרִיְי בוֹלְקוּן, סגן יו"ר סניף מחוז לבוב של איגוד העיתונאים האוקראיני. Meeting with the National Association of Ukrainian Journalists During a private visit to Ukraine, a member of the Israeli Press Association board, Mr. Rostislav Goltsman, met with the president of the Lviv Oblast branch of the National Association of Ukrainian Journalists, Mr. Yaroslav Klymovych. The meeting was held in good-spirit for both parties. In the meeting several current issues were laid on the desk concerning both parties’ interests, such as the subjects of freedom of speech and journalism in Ukraine and Israel, the place of journalism during war (concerning the current situation in Ukraine and to the situation in Israel), and the relationship between propaganda and journalism. During the meeting, Mr. Rostislav Goltsman has presented his counterparts with a certificate of appreciation on behalf of the Israeli Press Association. Mr. Yaroslav Klymovych has promised to deliver the information of the content of...

אמצעי התקשורת ודימויים

אמצעי התקשורת ודימויים בעידן המודרני בחברה הדמוקרטית החופשית, רבה השפעתם של כלי התקשורת על תפישות חברתיות ודימויים של אנשי הציבור, רעיונות ומעשים ברמה הקהילתית והארצית, שכן על פי רוב אין הציבור נמצא במצב של חשיפה והתנסות אישי עם נשואי הדימוי. כלי התקשורת, אף כי בדרך כלל אינם מסוגלים להחליט עבור רוב הציבור מה לחשוב, בהחלט קובעים עבורו מה לחשוב. באמצעי התקשורת קיימות מגמות ונעשים ניסיונות להשפיע, לשכנע ולשנות אך מעל ומעבר לכך הם מהווים גורם עיקרי בהעלאת נושאים סוגיות רעיונות ואנשים על סדר היום הציבורי. באמצעות הבלטה והדגשה, הקצאת שטח בעיתון וזמן שידור ברדיו ובטלוויזיה קובעים אמצעי התקשורת את חשיבותם של נושאים, אירועים, רעיונות ואישים .אירוע בלתי מדווח, זה אירוע בלתי חשוב, אדם הזוכה לסיקור מקיף הוא איש חשוב. עשרות מחקרים ב- 15 השנים האחרונות הראו, כי זו הדינמיקה המכתיבה לא רק מה יכלול במכלול הדימוי, אלא היכן תמוקם בהתייחסות ביחס למוקד ולפריפריה של הדימוי. במערכת דמוקרטית צרכנות תקשורת נאורה מחייבת ידע והכרה של מנגנוני תקשורת נאורה מחייבת ידע והכרה של מנגנוני ותהליכי תקשורת המונית. הזכות לדעת ולדווח והחופש להפיץ מידע (בגבולות החוק והטעם הטוב) יוצרים שוק הומה ותוסס של מידע. מידע זה "ילך לאיבוד" עבור מי שאינו מכיר את כללי המשחק ואינו מודע לחוקיו הכתובים והסמויים. מודל הראי של תקשורת ההמונים ממחיש את הדינמיקה של השוק הזה. על פי דגם ההתייחסות הזה, משולים כלי התקשורת לראי המשקף את המציאות שלעומתם הוא מוצב. חשוב לזכור, כי ראי זה משקף רק חלק מהמציאות – הוא אינו משקף למשל, את העומדים מאחורי הראי. כללי הפיסיקה שולטים בעולמנו פועלים גם לגבי הראי שבמשל. לפיכך היות שזווית פגיעת קרני האור שווה לזווית החזרתן, הרי שזווית עמידתנו בפני אותו ראי תכתיב את אשר נראה...

הנהלת איגוד העיתונאים בסכנין

הנהלת איגוד העיתונאים בסכנין – חברי הנהלת איגוד העיתונאים התארחו אצל ראש עיריית סכנין, מר מאזן גנאים בביקור ראשון. בין הנושאים שנדונו – יחס התקשורת לערביי ישראל, מעמדו של העיתונאי הערבי, והספורט כמקרב בין העמים. נראה שהמסר העיקרי שיצא מהביקור הוא כי "דו קיום" הוא מושג ערכאי ומיושן, שיש להחליפו ב"קיום רב תרבותי".   יש עוד הרבה עבודה… הנהלת איגוד העיתונאים בסכנין הנהלת איגוד העיתונאים בסכנין הנהלת איגוד העיתונאים בסכנין הנהלת איגוד העיתונאים בסכנין הנהלת איגוד העיתונאים בסכנין הנהלת איגוד העיתונאים בסכנין הנהלת איגוד העיתונאים בסכנין הנהלת איגוד העיתונאים בסכנין הנהלת איגוד העיתונאים...

יחסים שבין הסקרים ודעות הציבור

היפוך היוצרות ביחסים שבין הסקרים ודעות הציבור מאת: ד"ר דניאל גלילי, מרצה למדעי המדינה במכון לחקר התקשורת והעיתונות בישראל. במקום שדעות האזרחים ישפיעו על הסקרים, בבחירות 2015 הסקרים השפיעו על דעות האזרחים. יחסים שבין הסקרים ודעות הציבור בעיה ידועה הנפוצה במחנה הימין והשמאל בישראל היא שהקולות של שתי המחנות הללו התפצלו בין מפלגות שונות באותם מחנות. מקורה של תופעה זו היא רצון של מצביעים מאותם מחנות לתת את קולם למפלגות אשר הם מרגישים שמבטאות יותר טוב את האידיאולוגיה של אותו מחנה אידיאולוגי. כך לדוגמה, במחנה השמאל יש את מפלגת מרצ והיו "התנועה" וקדימה, ובמחנה הימין יש את הבית היהודי, ישראל ביתנו, "כולנו", "יחד" וש"ס. בבחירות האלו מחנה השמאל ניסה להתאחד מאחורי מועמד אחד במטרה להיות המפלגה הגדולה ביותר ולהחליף את השלטון. זה התחיל באיחוד בין העבודה לתנועה שיצר את המחנה הציוני והמשיך בקמפיין אגרסיבי של סיסמאות שנלקחו הישר ממפלגות המרכז כגון: "חייבים לשנות" ו-"משנים עכשיו". שתי פעולות אילו דחפו הרבה מצביעי שמאל להתאחד מאחורי מועמד אחד מכיוון שהם ראו סיכוי לצבור כוח מספיק גדול כדי לחזור לעמוד בראשות המדינה. כתוצאה מכך, סקרים אשר בחנו לאיזו מפלגה יש כוונה לאנשים להצביע הראו כי מפלגת העבודה עקפה את הליכוד בסקרים, תופעה אשר לא הייתה קיימת במערכת הפוליטית בישראל מאז בחירות 1999. וזאת מכיוון כי מחנה השמאל הצליח בהדרגה לאחד את רוב מצביעי השמאל סביב מפלגה אחת בעוד שמחנה הימין נשאר מפוצל בין מפלגות שונות. כתגובה לכך, מפלגת הליכוד, הנחשבת כמיועדת לעמוד בראש המדינה מטעם מחנה הימין, החלה בקמפיין אגרסיבי אל מצביעי הימין להתאחד סביב נתניהו. זה התחיל עם הסיסמה "זה או אנחנו או הם" והמשיך בימים האחרונים של הבחירות במסרוני בהלה למצביעי הימין המזהירים כי הימין לא צפוי להרכיב את הממשלה...

שיקול דעתו של עורך לילה

שיקול דעתו של עורך לילה – על עורך הלילה בעיתון מוטלת האחריות למופיע בעמודי החדשות. מדי לילה, במשמרתו של עורך הלילה, חולפות מול עיניו על גבי צג המחשב בין שלושת אלפים לחמשת אלפים ידיעות. תפקידו לסננן בשניות ולבחור את הידיעות שייכללו בעמודי החדשות למחרת ואת אלה שיימחקו ולא יראו אור לעולם. שיקול דעתו של עורך לילה המדדים המנחים את עורך הלילה הם: הידיעה היא מעניינו הברור של הציבור. הידיעה מושכת את עיני הקורא בעוצמת המסר והכותרת. יש בידיעה משום העניין להמשיך ולקרוא. פתיחת הידיעה בצורה מוחצת ביותר. חדות המסר ללא פרשנות הכותב. מקוריות ובלעדיות. סקופ. ידיעה מהממת. ידיעה שלא ניתן להישאר אדיש לנוכח קריאתה. ייחודיות הנושא. מה יגידו בעיתון המתחרה? לשאוף שהכותרת שלו תהיה חזקה יותר מהעיתונים...

תגובת דובר במצב כשל

חקר העובדות: חובתו של הדובר להגיע למנכ"ל, לבקש את כל הנתונים, נתוני האמת, על כל המשתמע מהם. עליו ליידע את המנכ"ל במערך הנגדי ואיך מגשרים על כל הנקודות השנויות במחלוקת הקיימות בחברה. אין אפשרויות למשחק. על הדובר מוטלת האחריות הגבוהה ביותר כלפי הנהלת החברה. גיבוש תגובה על-פי נתונים: לאחר קבלת נתוני האמת, על הדובר לאמת את העובדות. אימות העובדות מחייב לא להסיח את דעת הקהל מנתוני האמת, אלא להיצמד אליהם. בתגובה, עליו לדייק ולא להכשיל את הציבור. אישור המנכ"ל: עליו ליידע את המנכ"ל ולקבל את אישורו. בנקודה זו, יכול להיות שהמנכ"ל יביע התנגדות ויבקש תגובה אחרת ולא אמיתית. בדיעבד, תגובה זו רק תכשיל את החברה ותפגע באמינותה. ניסוח ההודעה: על המנכ"ל לאשר את ההודעה שניסח הדובר. במידה והמנכ"ל מאשר, תימסר הודעה לפרסום. משוב בתוך החברה: מהלך נכון של החברה להשגת משובים לצורך בדיקת קבלת נתונים ורקע. הדובר חייב להיות החלטי כאדם שקובע את ההודעות ואת המסרים היוצאים מתוך החברה. הוצאת ההודעה כתגובה: מוציאים את ההודעה לתקשורת.   השכנוע התקשורתי: בכפוף לשלב הקודם, מתחילים את מסכת השכנוע. על הדובר להגיע ישירות אל העורך המתאים ולא בדרכים עקיפות. ההודעה צריכה להימסר על ידי שליח או בדואר אלקטרוני בכתובת תגובות. פרסום ההודעה / אי פרסום התגובה: לאחר שבוצעו כל הפעולות לעיל, מפרסמים או שלא מפרסמים את ההודעה. בעייתיות בתגובה: העורך הוא זה שמפרסם בסופו של דבר את התגובה, לכן לעיתים הוא יקצץ או ישנה דברים מסוימים. ניסיון תגובה נוסף: אך ורק של היועץ או הדובר. בסמכותו וביכולתו להפעיל שיקול דעת מרבי בניסיון...

הסכם צנזורה

הסכם בענייני צנזורה הסכם בענייני צנזורה בין שר הביטחון לבין ועדת העורכים במדינת ישראל ואמצעי תקשורת אחרים במדינת ישראל (להלן – כלי התקשורת). מטרת הצנזורה היא למנוע פרסום מידע ביטחוני, שיש בו ודאות קרובה לפגיע ממשית בביטחון מדינת ישראל. אין הצנזורה חלה על עניינים פוליטיים, או על דעות, פרשנות, הערכות, או כל עניין שהוא, אלא אם יש בהם, או ניתן להסיק מהם מידע ביטחוני כאמור. הצנזורה מבוססת על הבנה בין מערכת הביטחון לבין כלי התקשורת, לשם השגת המטרה האמורה בסעיף 1. הצנזור יעדכן מפעם לפעם את רשימת הנושאים הטעונים ביקורת מוקדמת של הצנזורה להסכם זה, ויודיע על כך לכלי התקשורת. תורכב ועדת בת שלושה חברים שהם: נציג ציבורי – משפטן – שייבחר ע"י שר הביטחון ויו"ר ועדת העורכים, בתיאום עם עורכי כלי התקשורת האחרים, שאינם חברים בוועדה, השותפים להסכם זה. נציג זה ישמש כיו"ר הוועדה. נציג הצבא, שימונה מפעם לפעם ע"י הרמטכ"ל. נציג כלי התקשורת, שימונה מפעם לפעם ע"י יו"ר ועדת העורכים, בתיאום עם כלי התקשורת האחרים, שאינם חברים בוועדה, שותפים להסכם. השגות על חומר שנפסל ע"י הצנזורה וקובלנות של הצנזור נגד כלי התקשורת, שהוא צד להסכם זה, יובאו בפני וועדה זו. לפני שהצנזור יחליט על הגשת קובלנה, יברר תחילה את טענותיו עם עורך כלי התקשורת, או עם בא כוחו. הוועדה תהיה מוסמכת: לדון בקובלנות הצנזור נגד כלי התקשורת, שפרסם חומר או נפסל על-ידו עפ"י סעיף 1. על אי הגשת חומר לביקורת מוקדמת, או על אי קיום הוראות הצנזור. החליטה הוועדה, כי יש יסוד לקובלנה, תחליט בכל מקרה על עונש אשר יוטל על כלי התקשורת (אזהרה,קנס כספי, נזיפה וכד'). הוועדה רשאית להטיל גם עונש על תנאי. לדון בהשגה שלל עורך כלי התקשורת, או נציגו, על פסילת חומר ע"י הצנזור,...

ועדת חקירה – מסקנות והיבטים תקשורתיים

ועדת חקירה – דו"ח הוועדה לבדיקת אירועים כגון דו"ח וינוגרד, בראשות השופט אליהו וינוגרד, עונה במפורש על שלושת המדדים המחייבים התייחסות תקשורתית מובהקת: א.      זכות מלאה של הציבור לדעת. ב.      חובת התקשורת לדווח. ג.       חשיפת כל מהלכי שיקול הדעת, ההתלבטויות ואחורי הקלעים של אופן הכנת הדו"ח (כפוף כמובן להיתרי צנזורה מתחייבים) השפעות: א.      השפעת התקשורת כמובילה דעת קהל. ב.      פרשנויות ודעות. ג.       התייחסויות בהדגמה והבאת סיפורים אנושיים (במקרה של דו"ח וינוגרד), ראיונות עם הורים שכולים וסיפורים של לוחמים מהשטח המתפרסמים בכל אמצעי התקשורת.   התקשורת כמובילה דעת קהל במקרה של דו"ח וינוגרד, הקרוי בשמו המלא – דו"ח הוועדה לבדיקת אירועי המערכה השנייה בלבנון, מביאה התקשורת את מרבית עיקרי הדו"ח בפני הציבור כעובדות כתובות. כמו-כן דואגת התקשורת להוסיף פרשנויות לנאמר (דבר נכון ומתחייב). ככל שהפרשנות קטגורית יותר, כך יבין הציבור שהנאמר בדו"ח, הוא חמור ביותר. שיקול הדעת הציבורי בעצם נחרץ עבורו ע"י העיתונאים והפרשנים. היציאה לכיכרות של המוני העם מהווה את המסקנה המתבקשת, אך הלא-כתובה, אותה מנסחת עבורו התקשורת. תפקידה של התקשורת לרכז את העובדות המשמעותיות ולפרשן עבור הציבור. התנהגות הציבור והחלטתו גזורות מהנאמר ונכתב בתקשורת, וכאן מתבטאת...

תחקיר עיתונאי

תחקיר עיתונאי – התחקיר מהווה את אבן היסוד לכתבה עיתונאית השואפת לשלמות. תכתיבי התחקיר מחייבים: איסוף מידע ונתונים מרביים. ראיון עם מספר רב של נוגעים בדבר. מיון, סינון ובחירת העיקר. תיאום ועימות העובדות. פיתוח התחקיר לכתבה עיתונאית. מסגרת התחקיר מחייבת: הצמדות לעובדות, בדיקה ואימות לאורך כל הדרך וכן הימנעות מפגיעה באנשים שאינם מעורבים. הרגישות בכתבת תחקיר גבוהה ביותר. מעידה קלה מאחת העובדות, או אי דיוק מסוים, עלולים להביא את התחקירן לידי עימות משפטי שלא לצורך. אי תכנון מערך תחקיר נכון, עלול לחשוף את עבודת החקירה העיתונאית ולטרפדה בטרם עת. התחזות בעת עבודת התחקיר – פסולה בהחלט. על העיתונאי לנהוג במלוא כובד האחריות, להפעיל את מידת האינטליגנציה הטבועה בו וכן להוכיח תושייה רבה. כתבות בעלות אופי תחקירי מחייבות תשומת-לב מצד הכותב, שמירה על פרטי החקירה כמוסים, החשובה לא פחות מכישרון הכתיבה.  התחקיר – לעולם אין לראיין אדם שאין יודעים אודותיו פרטים. הרקע המוקדם יכול להמם את המרואיין. ככל שאנחנו בקיאים בפרטים, אנו שולטים במצב, ולמרואיין קשה יהיה לענות שלא לעניין. התחקיר מסייע לקבל פרטים יותר מוחשיים שלא ידועים עליו. רקע –  חשוב ביותר הוא הרקע הכללי לגבי הנושא. בכתיבת פתיחה לכתבה חייבים רקע. הרקע הכללי הוא רקע "הצבע", שנמצא בראיון העיתונאי. למשל, אם רואיין אדם במטוס, נכתוב את סיפור הטיסה. עניין –אסור לפרסם כתבה שאינה מעניינת. צריך לגרום לה שתהיה כזו. כאשר משעממים את קורא הכתבה, עלולים להציג את האישיות המרואיינת כאילו היא עצמה משעממת. כניסה למצבים –אסור להיכנס לסחרור או להתלהבות, לאבד אובייקטיביות ולהיסחף עם המרואיין. העיתונאי הוא שמנווט את הראיון מתחילתו ועד סופו. שיקול דעת אישי – על הכתב להפעיל שיקול דעת בכל דילמה המחייבת הכרעה, ושיקול הדעת חייב להתבסס על כללי האתיקה העיתונאית וניסיונו של הכתב. מעורבות...

הגדרות בתקשורת

הגדרות בתקשורת: תקשורת בינאישית – המסר המילולי והלא-מילולי המועבר בין אדם למשנהו, כולל מסר מובן בשפת גוף. תקשורת המונים – מערכת מגובשת להעברת מסרים בעלי עניין לציבור ומעניינו של הציבור, לקהל יעד רחב. דוברות – יצירת מערכת תגובות מיידית לשמירת ההיבט של הגורם עליו מופקד הדובר. מסר – מידע ענייני שיש ליידע בו את הציבור. הגורם הטכני בתקשורת – קולט המידע-מעבד-מנסח-משדר להמונים. יחסי ציבור – הכלים והטכניקות ליצירת מודעות ציבורית רחבה לפעילותו של גוף כלשהו או לקיומה של תופעה כלשהי, תוך ציפייה למשוב. ביחסי ציבור מספקת התקשורת את השטח או הזמן, ולגורם המוסר אין שליטה או פיקוח על המסר לאחר שנמסר. המדיה התקשורתית – האמצעים להעברת המסרים להמונים: טלוויזיה, רדיו, עיתונות, מנשרים באמצעות מערכת יחסי ציבור, ספרות ואינטרנט. מקורות המידע – גורמים אמינים המספקים אינפורמציה חיונית מעניינו של...

הניצחון של נתניהו

הניצחון של נתניהו גם על התקשורת ואולי בעיקר…. רבים מאוד בתקשורת עשו הכל על מנת להפיל את שלטונו של ראש הממשלה נתניהו. כל זאת בכותרות, בכיתוב ובשידור. הדברים אף נעשו באמצעים פסולים של השמצות, עלילות, עבירות אתיות, פגיעה בפרטיות, בגלוי בכותרות עיתונים. מעל הכל נראו התקשורת והעיתונות כמתחרים ביניהם על גודל ההכפשות האישיות. במבחן התוצאה התברר שדווקא דברים אלה השפיעו הפוך על קהל הבוחרים בהיבט החיובי. שעה שהבוחר עמד למול תיבת פתקי ההצבעה הוא קבע: "לא אתן לתקשורת השלילית להשפיע עלי." נצחונו של נתניהו בבחירות 2015 דחקו לכל עבר את מסע ההשמצות וההכפשות חסרי השחר וחסרי התקדים. התנהלות תקשורתית זו כנגד ראש ממשלה האמורה לדווח אמת ולא ליצור חדשות מגמתיות, כפי שקרה. המוטו האמור להוביל את העיתונות והתקשורת הוא דיווח אמת מתוך ראייה ועובדות. שעה שהעובדות נוצרות ללא סימוכין, יש כאן משום סתירה במובן העיתונאי המובהק של אולי שיקולים זרים. אפילו חדשות המדגמים לא ניחשו את הרף הגבוה של ניצחון השכל הישר וההבנה. התקשורת האמורה להצטיין בהגינות מוסרית, שכחה אולי לרגע, את תפקידה תוך כדי פגיעה בתעודת העיתונאי. ההתלהמות יוצאת הדופן נגד האיש, הובילה למלחמת התקשורת נגדו וזאת כדי להדיחו מהשלטון. בפועל התקשורת בעצם הדיחה את עצמה מעולם האתיקה תוך כדי טשטוש הגבולות של המותר והאסור בכתיבה עיתונאית. מה האיש הזה נתניהו לא עבר, החל מאזכורי כישלונות כביכול, ניסיון למנוע את יציאתו לנאום בקונגרס האמריקאי וחדירה לפרטיות בחייו הפרטיים. בבחירות אלה נפרצה הגדר של מוסריות עיתונאית ולפרצה זו נכנסו וזרמו ההמונים שאולי הם המבינים בתקשורת לא פחות מהכותבים, דבר שהתבטא בקלפיות הרבות. המהפך לא התרחש בהחלפת השלטון, אלא ובעיקר בהחלפת השלילי הקוטבי לחיובי מוחץ. ייתכן כי דווקא התקשורת העוינת כלפי נתניהו ורעייתו סייעה לו לגרוף ניצחון לא של מילים...