יחסים שבין הסקרים ודעות הציבור

יחסים שבין הסקרים ודעות הציבור

היפוך היוצרות ביחסים שבין הסקרים ודעות הציבור

מאת: ד"ר דניאל גלילי, מרצה למדעי המדינה במכון לחקר התקשורת והעיתונות בישראל.

במקום שדעות האזרחים ישפיעו על הסקרים, בבחירות 2015 הסקרים השפיעו על דעות האזרחים.

יחסים שבין הסקרים ודעות הציבור

בעיה ידועה הנפוצה במחנה הימין והשמאל בישראל היא שהקולות של שתי המחנות הללו התפצלו בין מפלגות שונות באותם מחנות. מקורה של תופעה זו היא רצון של מצביעים מאותם מחנות לתת את קולם למפלגות אשר הם מרגישים שמבטאות יותר טוב את האידיאולוגיה של אותו מחנה אידיאולוגי. כך לדוגמה, במחנה השמאל יש את מפלגת מרצ והיו "התנועה" וקדימה, ובמחנה הימין יש את הבית היהודי, ישראל ביתנו, "כולנו", "יחד" וש"ס.

בבחירות האלו מחנה השמאל ניסה להתאחד מאחורי מועמד אחד במטרה להיות המפלגה הגדולה ביותר ולהחליף את השלטון. זה התחיל באיחוד בין העבודה לתנועה שיצר את המחנה הציוני והמשיך בקמפיין אגרסיבי של סיסמאות שנלקחו הישר ממפלגות המרכז כגון: "חייבים לשנות" ו-"משנים עכשיו". שתי פעולות אילו דחפו הרבה מצביעי שמאל להתאחד מאחורי מועמד אחד מכיוון שהם ראו סיכוי לצבור כוח מספיק גדול כדי לחזור לעמוד בראשות המדינה.

כתוצאה מכך, סקרים אשר בחנו לאיזו מפלגה יש כוונה לאנשים להצביע הראו כי מפלגת העבודה עקפה את הליכוד בסקרים, תופעה אשר לא הייתה קיימת במערכת הפוליטית בישראל מאז בחירות 1999. וזאת מכיוון כי מחנה השמאל הצליח בהדרגה לאחד את רוב מצביעי השמאל סביב מפלגה אחת בעוד שמחנה הימין נשאר מפוצל בין מפלגות שונות.

כתגובה לכך, מפלגת הליכוד, הנחשבת כמיועדת לעמוד בראש המדינה מטעם מחנה הימין, החלה בקמפיין אגרסיבי אל מצביעי הימין להתאחד סביב נתניהו. זה התחיל עם הסיסמה "זה או אנחנו או הם" והמשיך בימים האחרונים של הבחירות במסרוני בהלה למצביעי הימין המזהירים כי הימין לא צפוי להרכיב את הממשלה אם הוא לא יהיה בעמדת המפלגה הגדולה ביותר.

יש לומר כי הסקרים בשבוע האחרון לבחירות בכל ערוצי התקשורת שהראו תמונה דומה המבטאת הובלה של "המחנה הציוני" על הליכוד, גרמו למצביעי הימין לחשוש, ממה שהם ראו, לקיומה של המדינה! בעוד שבשתי מערכות הבחירות הקודמות היה נדמה כי נתניהו יהיה ראש ממשלה בכל מקרה ולכן מצביעי הימין הרשו לעצמם לפצל את הקולות למפלגות ימין אחרות (ב-2009 לליברמן וב-2013 לבנט), אך בימים האחרונים לבחירות אילו הסקרים הראו תמונת מצב שלפיה היה נדמה כי מחנה הימין יאבד את האפשרות להיות המפלגה הגדולה ביותר ובכך יאבד את הזכות הראשונית להרכיב קואליציה.

משמע, בבחירות 2015 קרה משהו שאף אחד לא צפה אותו. במקום שדעות הציבור ישפיעו על הסקרים, הסקרים השפיעו על דעות הציבור. אותם סקרים בשבוע האחרון לבחירות, אשר היו מרכיב מרכזי לתחזית התוצאות, היוו מרכיב מרכזי בשכנוע מצביעי ימין למיניהם הנוהגים להצביע למפלגות ימין אחרות או לא נוהגים להצביע בכלל, להחליט בימים האחרונים לבחירות להצביע לליכוד ולהתאחד סביב מפלגת ימין אחת ומנהיג ימין אחד כאנטיתזה להתאחדות השמאל סביב הרצוג ולבני בשאיפתם להחליף את שלטון הימין.

הסוקרים מכירים היטב את תופעת "המתלבטים". המתלבטים הם קבוצה של מצביעים אשר התאכזבו מהמפלגות הקיימות ונוהגים לא להצביע בבחירות או להצביע למפלגות חדשות השואפות לשנות את הפוליטיקה הישראלית הנחשבת כ"מנותקת מהעם". אך הפעם, עקב העובדה שהתבטאה בסקרים כי שלטון הימין לא מובטח, הרבה מהמתלבטים אשר נמנים ממחנה הימין חשו כי אין להם את הפריבילגיה לא ללכת להצביע או להצביע למפלגות אשר מציעות שינוי בפוליטיקה הישראלית, ולכן הקולות הללו זרמו לליכוד.